מושגים

עריכת תוכן/ עריכה ספרותית - העורך עובד עם היוצר על כתב היד מבחינת סיפור העלילה, דרך הצגת הדברים, סדר המאורעות, רמת השפה- האחדה של הזמנים, של רמת השפה וכו.

עריכה לשונית - מתקנת שגיאות תחביר, פיסוק, הטיית פעלים וכל הקשור בחוקי הלשון.

שכתוב -  ארגון מחדש, ולעיתים אף כתיבה מחדש של הטקסט, תוך שמירת האופי של הכתיבה המקורית.  

ניקוד - בדרך כלל נדרש בספרי ילדים ובספרי שירה. עלות הניקוד מחושבת לפי מספר המילים בספר.

הגהה -  לאחר עימוד ראשוני של הטקסט, צריך לעבור ולבדוק שלא נשמטו מילים או אותיות. הגהה שניה נערכת אחרי העיצוב הסופי, ובהתאם לצורך לעיתים נערכות הגהות נוספות. הגהה יכולה להיעשות על ידי מגיה, שזה מקצועו, או על ידי מי מטעמו של המחבר, אך רצוי שלא יכיר את הטקסט.

תרגום ספרותי - בניגוד לתרגום טכני למשל, תרגום ספרותי מנסה לקלוע לדעת המחבר ולהגיע עם התרגום קרוב ככל האפשר לסגנון המקור. למשל, בתרגום חריזה טוב ניתן להגיע לחריזה בשפת היעד, ועדיין לשמור על המשמעות המקורית של המילים.

עריכת תרגום - עריכה לשונית המשווה בין המקור לתרגום, בודקת האם התרגום נכון ועורכת את הטקסט בהתאם לרוח המקור.

גיליון דפוס -יחידת מידה המשמשת את עולם העריכה והתרגום: גיליון אחד הוא 24,000 סימני דפוס כולל רווחים, שווה ערך לכ- 4000 מילים.

לקטורה - חוות דעת של אדם המתמחה בקריאת כתבי יד ומגיש חוות דעת אודות היצירה לעורך. הלקטורה עוזרת לעורך להחליט האם לקבל את הכתב היד או לדחות אותו.